מורשת המשפט בישראל
The Jewish Legal Heritage Society

האחריות הפלילית במשפט העברי הרב שלמה אישון הצגת עמדת המשפט העברי בכל הנוגע לחוק הפלילי מעוררת קשיים לא מבוטלים, וזאת מכמה סיבות: ראשית, האיסורים הכלולים במשפט העברי מתפרסים על פני תחומים רבים, ולא ברור אלו מתוכם ניתן להגדיר כאיסורים המשתייכים לחוק הפלילי. אין ספק שדינו של הרוצח, למשל, הינו חלק מן הדין הפלילי, אך האם יש לכלול בקטגוריה זו גם איסורים אחרים שעונשם דומה, המשתייכים לתחום העבירות שבין אדם למקום? האם קנסות ממוניים שמחייבת התורה לשלם לנפגע (ולא למלך או למדינה) הינם חלק מן החוק הפלילי ומה דין קנסות שהטילו חכמים? על פי המשפט העברי, החובל בחבירו מחוייב בתשלום כספי לניזק והוא איננו צפוי לענישה מעבר לכך, האם ניתן אפוא לראות גם תשלום זה כענישה פלילית? קושי נוסף נוגע לעצם הענישה ולתכליתה. עונשי התורה שונים לחלוטין מהעונשים על פי החוק הפלילי. חיובים כדוגמת קרבן או גלות לעיר מקלט, המיועדים על פי דין תורה לעובר עבירה בשוגג, אין מצויים בחוק הפלילי. עונש מוות אינו נוהג כיום במדינה, וגם בכל הנוגע לקנסות ממוניים קיים הבדל גדול בין החוק הקובע שהקנס ישולם למדינה לבין דיני התורה שעל פיהם מקבל הנפגע את הקנס. השוני אינו רק בסוג העונש כי אם גם בתכליתה של הענישה. הענישה על פי החוק נועדה בעיקרה להרחיק את העבריינים מן החברה ולהרתיע עבריינים פוטנציאלים, כדי לאפשר חיי חברה תקינים. לעומת זאת, תכלית הענישה בדיני התורה (להבדיל מדין המלך) הינה בעיקרה תכלית דתית-חינוכית. לקשיים דלעיל יש להוסיף את העובדה שרוב העבירות המנויות בחוק הפלילי אינן מופיעות כלל בתורה, אף שברור שבמציאות החברתית כיום אין כל אפשרות לחיות חיי חברה תקינים בלא הכללתן של אותן עבירות בספר החוקים. זאת ועוד, התנאים הנדרשים על פי דין תורה לענישה הן בתחום דיני הדיינים והן בתחום דיני העדים הינם כאלו השוללים מראש את האפשרות להפעיל כיום מערכת ענישה על פי דין תורה. ועם זאת, למרות ההסתייגויות שלעיל, דומה שיש מקום רב ללמוד מדיני התורה עקרונות כלליים הנוגעים לחלק הכללי של חוק העונשין, ובענין זה ירחיב מחקר זה. תוכן העניינים לחץ על כותרת הפרק כדי להציגו בטקסט מלא העונשין במשפט העברי - כללי       מהות ה"דין הפלילי" וה"דין האזרחי" בדיני התורה       כפרה - תכלית משותפת לכל סוגי החיובים       השוואות בין התחומים השונים בדיני התורה 4 - ביטול העבירה לאחר עשייתה שינוי בהוראות חכמים שינוי בהוראות המלך א. כיבוד ציוויי המלך ב. כיבוד דיני המלך - "דינא דמלכותא" שינוי בתקנות הקהל א. מקור תוקפן ב. כיבודן ג. תקנה שבוטלה אחרי מעשה העבירה ד. תקנה שעונשה חרם שינוי בחוקי הכנסת 18 - היסוד העובדתי (הקשר הסיבתי) המבחנים לקביעת הקשר הסיבתי א. מבוא ב. מבחן הסיבתיות - "סיבה בלעדיה אין" גורמים משלימים גורמים מצטברים גורמים חלופיים מחדל ג. מבחן הצפיות האובייקטיבי ד. מבחן הסיבה המהותית ה. מבחנים נוספים היסוד הנפשי הגורם המתערב הזר ב. מעורבות מכוונת ומעורבות שאינה מכוונת ג. מעורבות של מי שאינו "בר חיובא" ד. מעורבות של גורמים טבעיים 1. שימוש בכוחות הטבע לצורך הריגה 2. שימוש בבעלי חיים לצורך הריגה 3. סיוע הרוח להריגה ה. מעורבות הנפגע עצמו פשיעת הנפגע ואונסו של הפוגע פגיעה ב"גרמא" במצבי אשם תורם 19 - היסוד הנפשי שבעבירה דרגות שונות של יסוד נפשי הדרגות השונות בזיקה לתחומים שונים א. חיוב בנזיקין ב. פטור מארבעה דברים ג. לעניין שבת ד. פטור מגלות ה. חיוב קרבן בשאר עבירות ו. יציאת העבד לחירות 20(ג)(2) - כוונה מועברת כוונה מועברת בתחומי משפט שונים א. עברת ההריגה ב. בושת ג. חילול שבת ושחוטי חוץ בתוצאה שונה תוצאה שונה בהיקפה תוצאה שונה בסוגה הפעלת הדוקטרינה כאשר היא גורמת להרשעה כפולה במקום שנדרשת כוונה תחילה נספח: היסוד הנפשי הנדרש א. כוונה מועברת ברשלנות ובפזיזות ב. היסוד הנפשי הנדרש ביחס לאובייקט שנפגע 34ה - נטל ההוכחה בסייגים לאחריות הפלילית שתיקה בשעת התראה או בבית הדין אומדנא ותקנת הציבור העדר שליטה קטינות אי-שפיות ושכרות כורח 34ז - העדר שליטה עקרון הבחירה החופשית כתנאי לאחריות פלילית אוטומטיזם - פעולה בלתי מודעת ב. כשרותו המשפטית של הישן ג. עבירה שנעברה בשעת שינה 1. היסוד העובדתי 2. היסוד הנפשי ד. השוואה בין שינה לבין סוגים אחרים של אוטומטיזם כפייה גופנית מודעת ב. היסוד העובדתי ג. הצורך בכפרה ד. מעשה הנעשה מתוך אונס ורצון כאחד ה. כניסה מחמת כורח למצב של כפייה פיזית כניסה למצב בהתנהגות פסולה א. היסוד הנפשי ב. התנהגות פסולה 34ח - אי שפיות הדעת הנימוקים לפטור שוטה מאחריות פלילית א. פטור ממצוות ב. העדר הרתעה ה"שוטה" - הגדרה וסימני היכר א. הסימנים לזיהוי השוטה - דוגמאות או סימנים בלעדיים? ב. הסימנים לזיהוי השוטה - חד-פעמיים או תדירים? ג. תופעות ספציפיות שוטה לדבר אחד פיגור שכלי 34ט - שכרות הפטור העקרוני של שיכור מאחריות פלילית הגדרת השכרות הפוטרת מאחריות פלילית אחריות פלילית בשל השתכרות מדעת 34י הגנה עצמית וצורך עקרונות זכות ההגנה העצמית במשפט העברי יסודות 'דין רודף' הגנת עצמית - חובה או היתר? התנאים לקיומה של זכות ההגנה עצמית א. תקיפה שלא כדין ב. סכנה ג. נחיצות 1. נחיצות איכותית 2. נחיצות כמותית - השימוש בכוח המינימאלי הדרוש ד. תקיפה שנוצרה באשמת המתגונן ה. דרישת הפרופורציה ו. דרישת המיידיות 'תוקף תמים' (Innocent aggressor) פעולה נגד מי שגורם לפגיעה בעקיפין פעולה נגד מי שאינו בר-עונשין פגיעה בצד שלישי לשם הגנה עצמית פעולה למניעת פגיעה שאין בה סכנת חיים א. הכלל ב. הוצאת ממון ממוחזק ג. הוודאות שמדובר בעבירה ד. מניע צדדי ה. הריגה ו. החובה לנסות הידברות ז. קיום אפשרות אחרת ח. שימוש בכוח המינימלי הדרוש ט. פגיעה בצד שלישי הגנת בית מגורים ו"הבא במחתרת" 34יג(2) - צידוק - מעשה על פי צו של רשות צו חוקי צו בלתי-חוקי בעליל א. עמדת החוק ב. עמדת המשפט העברי ג. דוגמאות מהתנ"ך ד. פקודה לפגוע באזרחי אויב - האם זו "פקודה בלתי-חוקית בעליל"? צו שאי-חוקיותו אינה ברורה א. עמדת החוק ב. עמדת המשפט העברי ג. ציות ברשלנות לפקודה בלתי-חוקית 34יח - טעות במצב דברים הכלל טעות כנה א. מבוא ב. מידת האחריות כשיש ספק אם המעשה הוא אסור 1. ספק בדבר קיומו של איסור במעשה 2. ספק בדבר הכשרות הפלילית 3. הסתמכות על ספק שאינו סביר 4. המנעות מלברר אפשרות שאינה סבירה טעות בלתי-סבירה א. מבוא ב. דרגות שונות של אי-סבירות 1. התנהגות שגרתית - לא העלה על דעתו קיומו של איסור 2. הבחנה בין מעשה מסוכן למעשה שאיננו מסוכן 3. התנהגות בהתאם לכללי הזהירות הנדרשים 4. ידיעת מצב הדברים כחלק מיסודות העבירה 5. ידיעת מצב הדברים בגזל 6. טעות שאינה סבירה - רשלנות הטלת אחריות פלילית בהתאם למצב שדימה הנאשם א. מבוא 1. הבחנה בין טעות ב"עברת אם" לטעות בעבירה שונה 2. מחשבה מוטעית שאין עבירה לעומת מחשבה מוטעית שמדובר בעבירה קלה יותר ב. הבחנה בין טעות ב"עברת אם" לטעות בעבירה שונה טעות הנוגעת לסייגים לפליליות המעשה א. מבוא ב. הבחנות בין טעות ביסודות העבירה לטעות בסייגים 34יט - טעות במצב המשפטי מבוא א. בחינת העיקרון - שיקולים מהותיים ושיקולים ראיתיים ב. טעות "בלתי-נמנעת באורח סביר" ג. אי-ידיעת הדין לעומת טעות בהבנת משמעותו ד. עצה משפטית מוטעית ה. טעות בדין הלבר-פלילי הכלל וסייגיו א. חזקת ידיעת הדין 1. התראה 2. מכות מרדות 3. תקנות קהל ב. טעות בלתי-נמנעת באורח סביר ג. אי-ידיעת הדין לעומת טעות בהבנת משמעותו ד. עצה רשמית מוטעית ה. טעות בדין הלבר-פלילי נספח ראשון: אומר מותר בקנסות דרבנן נספח שני: חזקת ידיעת הדין לפסילה לעדות ובמצוות תוכחה