מורשת המשפט בישראל
זכות היוצרים במקורות היהודיים
הדין החל בארץ בתחום זכות היוצרים הוא ביסודו החוק האנגלי בתוספת שינויים אחדים שחוקקה הכנסת. אחד החידושים שנתקבלו בתחום זה הוא זכות היוצר שתיקרא יצירתו על שמו. זכות זו ידועה במקורות היהודיים כבר מקדמת דנא, והצעת החוק בנידון זה מסתמכת על מקורות המשפט העברי (ראה על כך למעלה). הספר 'זכות היוצרים במקורות היהודיים' (ירושלים תשנ"א, 518 עמ') בוחן את תולדותיה של זכות היוצרים במקורות היהודיים, ובמיוחד את מוסד ה'הסכמות' לספרים, שתרם הרבה לפיתוח הרעיונות המונחים כיום בבסיס זכות היוצרים.
הקדמה
The Jewish Legal Heritage Society
יש בספר שני שערים. הראשון דן בדרכי גיבושה של זכות היוצרים, ביסודות הרעיוניים שזכות היוצרים עומדת עליהם ובבחינת תחומי ההגנה הניתנת ליוצר בדבר יצירתו. עניינו של השער השני של הספר הוא ההסכמות לספרים כיסוד לזכות היוצרים. עם המצאת הדפוס, אנו עדים להופעתן של ה'הסכמות' לספרים, ובהם: דברים בשבח הספר, מתן הכשר להדפסת הספר, היתר להדפסת הספר כנדרש על פי תקנה מיוחדת, איסור על אחרים לחזור ולהדפיס את הספר. ספר זה עוסק רק בבחינה האחרונה.
תופעה משפטית חדשה זו של הסכמות היא תוצאתה של מציאות חדשה בתחומי הכלכלה והפצת התרבות. חיבור זה דן בהליכי התפתחותה של התופעה, במכשולים שעמדו בהפעלתה ובדרכים ששימשו להסרתם של מכשולים אלה. תופעת ההסכמות היא פרק במסכת המשפטית של 'זכות היוצרים' ו'הקניין הרוחני' בכללו. השער הראשון של החיבור עוסק בזכותו של המחבר כמחבר, והשער השני דן בזכותו של המחבר כמדפיס וכמוציא לאור ובזכותם של המדפיסים בכלל.
בהסכמות באו לכלל ביטוי הדרכים לאיזון בין האינטרסים השונים: זכותו של היוצר ליהנות מפרי עמלו והמונופולין הכרוך בה מחד גיסא; טובת הכלל, לרבות האדרת לימוד התורה מאידך גיסא.
ההסכמה הפכה להיות ענף משפטי משוכלל בהלכה העברית. ענף זה זכה להגדרה, לביסוס, לפיתוח ולשכלול אגב דיונים הלכתיים. דיונים הלכתיים אלה מצויים בעיקרם בהסכמות גופן. ואולם מאחר שההיסטוריה של ההסכמות מלווה הפרות חוזרות ונשנות, נידונו ההסכמות הרבה בתשובותיהם של חכמי ההלכה, שניתנו בעקבות התדיינויות משפטיות. אף תשובות אלו הן אבני בניין בחיבור זה.
תוכן העניינים
שער ראשון: עקרונות זכות היוצרים
פרק ראשון: מבוא
פרק שני: 'גניבת דברים' והחובה לומר דבר בשם אומרו
פרק שלישי: גניבת דברי תורה
פרק רביעי: זכות המחבר בהדפסת יצירתו
פרק חמישי: זכות היוצר לאבד יצירתו
פרק שישי: סיכום
שער שני: ה'הסכמות' לספרים כיסוד לזכות היוצרים
פרק ראשון: מבוא
פרק שני: ראשית ההסכמות
פרק שלישי: היסודות המשפטיים של ההסכמות
פרק רביעי: הגנה על האינטרס הציבורי
פרק חמישי: אנאלוגיה של איסור ההסכמות לנדרים
פרק שישי: שימוש חלקי בספר המוגן, והדפסה בשינוי
פרק שביעי: סחירותה של ההסכמה
פרק שמיני: שניים המתחרים על קבלת הזכות להדפיס
פרק תשיעי: זכותו של המחבר עצמו בהשוואה למדפיס
פרק עשירי: הגבלות בהגנה שבהסכמה
פרק אחד-עשר: סאנקציות
פרק שנים-עשר: סוף דבר - ה'הסכמות' והגנת המו"ל במשפט הישראלי
מפתחות