מורשת המשפט בישראל
הרמב"ם והחוק במדינת ישראל
לרמב"ם נתייחד מקום בכותל המזרח של היצירה היהודית ובמיוחד בתחום המשפט העברי.
חיבורו הוא הספר הראשון המקיף את כל ההלכה היהודית. בהקדמתו לספר 'משנה תורה', אומר
הרמב"ם: 'כללו של דבר: כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם בדין מדיני ישראל,
אלא יהא זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה עם התקנות והמנהגות והגזרות שנעשו מימות משה
רבנו ועד חיבור התלמוד, וכמו שפירשו לנו הגאונים בכל חיבוריהם שחיברו אחר התלמוד'.
בשני תחומים עיקריים ניכר ייחוד חיבורו של הרמב"ם: בעריכה ובניסוח. בעריכה התווה לו
דרך משלו, שכן לא סידר את הלכותיו לפי סדר התלמוד, כמעשה קודמיו; ובניסוח - לשונו
של הרמב"ם היא לשון המשנה, לשון צחה ובהירה, כדבריו בהקדמה ל'ספר המצוות': 'כדי
שיהא קל לרוב בני אדם'. משום אמנות הניסוח, נמנה חיבורו של הרמב"ם עם ספרי המופת של
היצירה ההלכתית לדורותיה.
The Jewish Legal Heritage Society
הספר 'הרמב"ם והחוק במדינת ישראל' (ירושלים תשנ"ה,
536 עמ') מביא הלכות מתוך 'משנה תורה' בזיקה לסעיפי החוק שבתחום המשפט האזרחי,
היינו כל החוקים העתידים להוות את קודקס דיני הממונות בישראל. ארבעת החלקים
האחרונים מארבעה עשר חלקי ה'משנה תורה' יוחדו לתחום המשפט, והם: נזיקין, קניין,
משפטים, שופטים. ואכן רובן של המובאות בקובץ הן מן החלקים האלה.
לצד כל סעיף
בחוק הובאו דברי הרמב"ם בנושא שהסעיף עוסק בו, בין שהחוק תואם את דברי הרמב"ם ובין
שהוא שונה מהם.
בשולי דבריו של הרמב"ם מובא ביאור מתוך 'רמב"ם לעם' שבהוצאת
'מוסד הרב קוק'. בביאור זה צוינו מקורותיו של הרמב"ם מן התלמוד, לעתים אגב השוואות
לשיטות נוספות. כך יוכל המעיין לפנות אל המקור ששאב ממנו הרמב"ם את
הלכותיו.
אף הובאו מראי מקומות להלכות המקבילות בשולחן ערוך. מראי מקומות
אלה עשויים להרחיב את אופק ידיעותיו של המעיין ואף ללמד כיצד נפסקה ההלכה במקורות
המאוחרים.
מטרתו של קובץ זה אינה להסיק מסקנות הלכה למעשה, אלא לשמש מצע
ורקע להכרת ההלכה, אופיה ודרכיה. מן הקטעים ניתן לקבל מושג ראשוני בנושא הנידון
בסעיף המסוים של החוק.