מורשת המשפט בישראל
The Jewish Legal Heritage Society

עושר ולא במשפט עניינו של הספר 'עושר ולא במשפט' (ירושלים תשמ"ח, 242 עמ') הוא האופנים שנהנה בהם אדם מחברו הנאה שיש לה ערך כספי בלא שתהיה לו זכות משפטית לקבלה. השאלה המרכזית היא: האם המהנה זכאי לקבל מן הנהנה תמורה בעד הנאתו; ואם כן, באיזו מידה הוא זכאי לכך? מאחר שלא הוסכם על תשלום בעד ההנאה, אין אפשרות לתבוע אותו על יסוד הסכם. כן אין אפשרות לתבוע את התשלום על פי עילת נזיקין, כשהמהנה אינו ניזוק מהנאתו של הנהנה. כלום העדרן של עילות תביעה אלו שולל את זכות המהנה לתמורה? או שמא, אף על פי כן יש למהנה זכות כלפי הנהנה? ויש שהנסיבות להוצאת הכספים לטובת הזולת הן בעלות משמעות לענייננו. כך, למשל, אדם מוציא כספים להצלת חייו של פלוני שנפגע או להצלת רכושו של פלוני: היש הצדקה לזכות את המהנה לקבל את הכספים שהוציא? כאן קיים גורם של מתן עידוד לאדם, כדי שייחלץ לפעולת הצלה, ואף יוציא כספים למטרה זו. השאלה היא, האם יש ביטוי לעידוד המציל גם בזכויותיו להשבת הכספים שהוציא? יתר על כן, כשמדובר בהצלה גופנית, מה דינו של המציל לעניין השבת הוצאותיו? אם מחה הניצול כנגד המציל, וביקשו שלא יוציא כספים להצלתו, והודיע שלא ישיב למציל את הוצאותיו, כלום נחשב האדם לבעלים של גופו, שיהא רשאי לצוות על הימנעות אחרים מהצלתו, ובכך אף להיפטר מתשלום הוצאות שהוצאו על ידי אחרים להצלתו? חוק עשיית עושר ולא במשפט, שחקקה הכנסת בשנת תשל"ט-1979, זנח את עקרונות המשפט האנגלי, ואימץ את גישת המשפט העברי. במבוא להצעת החוק נאמר: 'החוק המוצע מאמץ את גישת המשפט העברי בנקודות אחדות: הוא מזכה בהשבה את המשביח נכסי חברו; הוא מאמץ את העקרון של "זה נהנה וזה לא חסר" כשיקול לפטור את הנהנה מהשבה; והוא מזכה את המציל רכושו של חברו בשיפוי על הוצאותיו, במטרה לעודד פעולות הצלה'. מעתה יש לפרש את האמור בחוק לאור המשפט העברי, וזאת מן הטעם שיש לפרש את החוק לאור מקורותיו, ואת החסר בחוק יש למלא תוכן מן המשפט העברי לאור חוק יסודות המשפט, התש"ם-1980. מהם עקרונות מורשת ישראל בתחום עשיית עושר ולא במשפט? תשובה לכך ניתן למצוא בספר זה, שיש בו חמישה שערים העוסקים בתחומים המרכזיים של החוק, ואלו הם: 'זה נהנה וזה לא חסר'; העושה סחורה בנכס חברו; אדם שקיבל טובת הנאה עקב שליחותו; הצלת רכוש - שיפוי על הוצאות המציל; הצלת נפש - שיפוי על הוצאות המציל. הספר מציע בפני הקורא את החומר והלבנים ששימשו ל'בנייתו' של החוק החדש ואת המקורות הרעיוניים שעמדו לפני המחוקק בשעה שגיבש את נוסח עקרונות החוק. הספר מסייע להבין טוב יותר את משמעו של החוק ואת הפתרונות שמציעים מקורות המשפט העברי להרבה מן השאלות בתחום חשוב זה. שלושת השערים הראשונים תורגמו לאנגלית ויצאו לאור בשם: Unjust Enrichment in Jewish Law, Jerusalem 2000, 232 p.

לדף הראשי | HOME