מורשת המשפט בישראל
גדול כבוד הבריות - כבוד האדם כערך-על
יסודו של החיבור הוא במחקר 'ההגנה על כבוד האדם' (שנתפרסם ב'סדרת מחקרים וסקירות
במשפט העברי', חוברת נ"ד, תשל"ח-1978). המחקר, שזיכה את מחברו בפרס צלטנר, נעשה
בזמנו בעת הכנת החקיקה בתחום זכויות האדם במגמה להשתית אותה על ערכים יהודיים.
בינתיים חוקקה הכנסת את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וכך נקבע כבוד האדם כערך על,
והפך למטבע עובר לסוחר במקומנו. כעת יוצא המחקר לאור במהדורה חדשה, תוך הוספת דברים
שנתבררו מאז הפרסום הקודם (ירושלים תשנ"ט, 220 עמ'). [לתוכן הספר בטקסט מלא, לחץ כאן]
פתח דבר
The Jewish Legal Heritage Society
מהו תכנו של הערך שנקבע
בחוק היסוד? מה היקפו ומה טיבו? מה משמעותה של ההגנה על כבוד האדם? האם היא מקנה
זכויות באורח חיובי? או שמא היא באה רק למנוע פגיעה בכבודו של אדם? האם היא מקנה
זכויות לאדם כלפי חברו? או שמא היא מקנה זכויות רק כלפי השלטונות, שיגנו על
זכויותיו? ומהו הכבוד שבאים להגן עליו? ואימתי ייראה הדבר כפגיעה בכבוד? האם רק אדם
'מכובד' זכאי להגנה על כבודו? או שמא כל אדם הינו בעל כבוד, ויש להגן על כבודו? מהו
היחס בין שמירה על הכבוד לשמירה על הקניין ולשמירה על החיים, כשערכים אלה מתנגשים
זה בזה?
התשובות לשאלות אלו, העולות בכל דיון על כבוד האדם, אינן מצויות
בחוק היסוד עצמו, ואת מהותו של ערך כבוד האדם יש לגבש על פי המקורות היהודיים.
במקורות אלה זכה ה'כבוד' לעיון מעמיק ומקיף, ודומה שאין אומה ולשון שעשתה
כן.
מקורו של כבוד האדם הוא בכבוד הבורא. ומאחר שכן, אין לתמוה על המטבע
שטבעו חכמים: 'גדול כבוד הבריות'. 'כבוד הבריות' הוא 'גדול' גם בזה שהוא חל על כל
בני האדם, בני כל העמים והלשונות, בני ברית ושאינם בני ברית. עיקרו של החיבור הוא
בירורו של כלל תלמודי שהציב את כבוד הבריות כערך על שיש בכוחו לדחות ערכים אחרים:
'גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה'. כלומר, בהתנגש ערך 'כבוד הבריות' עם
ערכים אחרים, עשויים הערכים האחרים להידחות מפניו. 'כבוד הבריות' אינו ערך מוסרי
גרידא, אלא נורמה משפטית מחייבת, שיש בכוחה לבטל הוראות דין אחרות, כשאינן מתיישבות
עם כבוד הבריות. לקביעה זו משמעות משפטית: 'כבוד הבריות' נקבע, אם אפשר לומר כך,
כערך קונסטיטוציוני.
במבוא לחיבור הוגדר המושג כבוד הבריות ונבדקה הזיקה בין
היות האדם נברא בצלם אלוהים לבין כבוד האדם. בפרקים השני והשלישי נידונה הסוגיה
המרכזית שעניינה הניגוד בין המקרא 'אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'' (משלי
כא, ל) לבין מאמר חכמים 'גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה': אלו ערכים
יידחו מפני כבוד הבריות ואלו ערכים לא יידחו מפניו? בפרק הרביעי מובאים תקדימים
אחדים מן התלמוד ומספרות השו"ת, שבהם דחו חכמים ערכים שונים מפני כבוד הבריות,
ותקנות שעניינן הוא 'שלא לבייש את מי שאין לו'.
חיבור זה עשוי לתרום לא רק
להבנת המשמעות המשפטית של כבוד האדם, אלא גם להחדרת התודעה בדבר ערכו הנעלה של האדם
וחיוניותם של יחסי הכבוד הנאותים בין בני אנוש.תוכן העניינים
ב. כבוד 'הבריות' - כבוד כל הברואים
ג. כבודו של העבריין
ב. הסייגים לכלל
ג. סוגיות התלמוד הירושלמי
ב. הכבוד - נורמה אחידה או יחסית
ג. מניעת ביזיון והנחלת כבוד
ד. דרך דחיית 'מצוות דרבנן' משום הכבוד
ה. כבוד היחיד וכבוד הרבים
ו. המוחל על כבודו
ז. כבוד האדם שלא בפני אחרים
ח. כבוד המת
ט. מצווה מן התורה ומצווה מדרבנן
י. דחיית איסור של ממון
יא. דחייה ב'שב ואל תעשה' וב'קום ועשה'
יב. דחייה ב'שב ואל תעשה' שעל ידה יעבור אחר ב'קום ועשה'
יג. האם יש להבחין בין עובר בשוגג לעובר במזיד?
יד. איסור שישנו ב'שאלה' ואיסור שאינו שווה בכל
טו. ביזיון גדול וביזיון קטן
ב. היתר תספורת לאבל
ג. הידור במצוות תוך פגיעה בכבוד הזולת
ד. שמירה על כבוד האדם בענישה
ה. כהן עירום במקום טומאה
ו. כבודה של כלה ענייה
ז. כבוד בנו של מומר
ח. כבוד משפחתו של מי שאיבד עצמו לדעת
ט. הסתרת מידע מן הבעל שזינתה אשתו
י. כבוד המלך
יא. כבוד אישה שהרתה מחוץ לנישואין
יב. הצלה מעוני - ככבוד הבריות
יג. צביעת שיער
יד. כבוד החייב בהליכי הוצאה לפועל
טו. מניעת צער על אי-קיום מצווה
פרק שישי: סיכום ומסקנות
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998