מורשת המשפט בישראל
המסחר במשפט העברי
המשפט העברי, המקיף בסוגיותיו את מכלול חיי הכלל והפרט כאחד, מייחד מקום להליכות
המסחר, לרבות מערכת היחסים בין הלקוח והמוכר, בין הצרכן והיצרן, בין היצרנים לבין
עצמם, בין הנושה ללווה ובין החייבים לבין עצמם.
The Jewish Legal Heritage Society
בספר 'המסחר במשפט העברי'
(ירושלים תשמ"ח, 282 עמ'), קובצו מחקרים אחדים, מהם בנושאים קלסיים ומהם בנושאים
שהזמן גרמם, בתחומים שבהם המסחר והמשפט נושקים זה בזה, כאשר המשפט מבקש להביא
לאיזון צודק בין האינטרסים המנוגדים של הנפשות הפועלות בתחומי המסחר והכלכלה.
מחקרים אחדים שפורסמו בספר זה חוברו לרגל עבודת החקיקה במשרד המשפטים ובכנסת בשלביה
הראשונים. בכמה מהצעות החוק באה לידי ביטוי הזיקה בין הצעת החוק לבין המשפט העברי
תוך הסתמכות על מחקרים אלה. השער הראשון, שעניינו 'הגנת הצרכן', יסודו במחקר שנעשה
בעקבות הכנתה של הצעת החוק שנתגבשה לימים בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, המבקש לתת
תשובה לנושא שיסודותיו עתיקים כעתיקותו של המסחר, אך היקפו גדל, ובעיותיו הוחרפו
בשנים האחרונות.
המחקר ב'תקנת השוק' נעשה במסגרת הכנת חוק המכר,
התשכ"ח-1968, המסדיר את מצבו המשפטי של מי שקנה נכס ממי שלא היה רשאי למכרו. המחקר
מציע את גדריה של 'תקנה' זו במקורות העבריים במקביל למה שנקבע בחוק
המכר.
שאלה שעדיין לא הוסדרה בחקיקה הישראלית עד היום נבחנת בשער הרביעי של
הספר, והיא תחרות בלתי הוגנת - או 'הסגת גבול' במקורות העבריים - בין סוחרים או בין
יצרנים וספקים. ההגנה מפני תחרות פוגעת בהכרח בעקרון חופש המסחר, וצריך למצוא את
האיזון הנאות בין שתי המגמות המנוגדות הללו. נושא זה שייך לתחומים העומדים בתווך,
בין המשפט ובין המוסר. בנושא זה מציע הספר את הדגם המצוי במקורות
העבריים.
בעקבות ירידת ערך הכסף, הפכה שאלת הפיצוי על עיכוב כספים לבעיה
חריפה במיוחד בחיי הכלכלה בישראל. המחוקק הישראלי ביקש לתת תשובה משפטית לבעיה זו
בתיקון החוק, כשזיכה את הנפגע לקבל הפרשי הצמדה וריבית כפיצוי על אבדן ערך כספו.
במחקר 'פיצויים על עיכוב כספים', ניתן הבסיס לפיצויו של הנפגע לאור מקורות המשפט
העברי.
השער הראשון והשער השני תורגמו לאנגלית ויצאו לאור בשם: Ethics in
the Marketplace - A Jewish Perspective, Jerusalem 2000, 144 p.