מורשת המשפט בישראל
The Jewish Legal Heritage Society

האחריות הפלילית במשפט העברי
הרב שלמה אישון

הצגת עמדת המשפט העברי בכל הנוגע לחוק הפלילי מעוררת קשיים לא מבוטלים, וזאת מכמה סיבות:

ראשית, האיסורים הכלולים במשפט העברי מתפרסים על פני תחומים רבים, ולא ברור אלו מתוכם ניתן להגדיר כאיסורים המשתייכים לחוק הפלילי. אין ספק שדינו של הרוצח, למשל, הינו חלק מן הדין הפלילי, אך האם יש לכלול בקטגוריה זו גם איסורים אחרים שעונשם דומה, המשתייכים לתחום העבירות שבין אדם למקום? האם קנסות ממוניים שמחייבת התורה לשלם לנפגע (ולא למלך או למדינה) הינם חלק מן החוק הפלילי ומה דין קנסות שהטילו חכמים? על פי המשפט העברי, החובל בחבירו מחוייב בתשלום כספי לניזק והוא איננו צפוי לענישה מעבר לכך, האם ניתן אפוא לראות גם תשלום זה כענישה פלילית?

קושי נוסף נוגע לעצם הענישה ולתכליתה. עונשי התורה שונים לחלוטין מהעונשים על פי החוק הפלילי. חיובים כדוגמת קרבן או גלות לעיר מקלט, המיועדים על פי דין תורה לעובר עבירה בשוגג, אין מצויים בחוק הפלילי. עונש מוות אינו נוהג כיום במדינה, וגם בכל הנוגע לקנסות ממוניים קיים הבדל גדול בין החוק הקובע שהקנס ישולם למדינה לבין דיני התורה שעל פיהם מקבל הנפגע את הקנס.

השוני אינו רק בסוג העונש כי אם גם בתכליתה של הענישה. הענישה על פי החוק נועדה בעיקרה להרחיק את העבריינים מן החברה ולהרתיע עבריינים פוטנציאלים, כדי לאפשר חיי חברה תקינים. לעומת זאת, תכלית הענישה בדיני התורה (להבדיל מדין המלך) הינה בעיקרה תכלית דתית-חינוכית.

לקשיים דלעיל יש להוסיף את העובדה שרוב העבירות המנויות בחוק הפלילי אינן מופיעות כלל בתורה, אף שברור שבמציאות החברתית כיום אין כל אפשרות לחיות חיי חברה תקינים בלא הכללתן של אותן עבירות בספר החוקים. זאת ועוד, התנאים הנדרשים על פי דין תורה לענישה הן בתחום דיני הדיינים והן בתחום דיני העדים הינם כאלו השוללים מראש את האפשרות להפעיל כיום מערכת ענישה על פי דין תורה.

ועם זאת, למרות ההסתייגויות שלעיל, דומה שיש מקום רב ללמוד מדיני התורה עקרונות כלליים הנוגעים לחלק הכללי של חוק העונשין, ובענין זה ירחיב מחקר זה.

תוכן העניינים
לחץ על כותרת הפרק כדי להציגו בטקסט מלא


    העונשין במשפט העברי - כללי  [לחץ כאן לטקסט מלא]
          מהות ה"דין הפלילי" וה"דין האזרחי" בדיני התורה
          כפרה - תכלית משותפת לכל סוגי החיובים
          השוואות בין התחומים השונים בדיני התורה

    היסוד העובדתי (הקשר הסיבתי)   [לחץ כאן לטקסט מלא]
          המבחנים לקביעת הקשר הסיבתי
          1. מבחן הסיבתיות - "סיבה בלעדיה אין": גורמים משלימים; גורמים מצטברים; גורמים חלופיים
          2. מבחן הסיבה המהותית
          3. מבחן הציפיות האובייקטיבי
          הגורם המתערב הזר
          1. מעורבות מכוונת ומעורבות שאינה מכוונת
          2. מעורבות של מי ש"אינו בר חיובא"
          3. מעורבות גורמים טבעיים: כוחות הטבע; בעלי חיים; רוח
          מעורבות הנפגע עצמו
          1. פשיעת הנפגע ואונסו של הפוגע
          2. פגיעה ב"גרמא"

    כוונה פלילית והעדר שליטה בעברה פלילית   [לחץ כאן לטקסט מלא]
          כוונה מועברת
          עברות שעיקרן במעשה
          עברות בין אדם לחברו שעיקרן בתוצאה
          1. עברת הריגה
          2. החטאה לעומת טעות בזיהוי
          3. גרימת בושת
          4. פגיעה באיבריו של עבד
          5. קנסות חכמים
          הזהות בתוצאה כתנאי לחייב
          1. תוצאה השונה בהיקפה
          2. תוצאה השונה בסוגה (השונה מבחינת הדין או השונה מהותית)
          בפזיזות או ברשלנות
          היסוד הנפשי הנדרש ביחס לאובייקט שנפגע
          הרשעה כפולה
          ברצח

    פטור בשל העדר שליטה   [לחץ כאן לטקסט מלא]
          עקרון הבחירה החופשית
          אוטומאטיזם - פעולה בלתי מודעת
          עבירה שנעברה בשעת שינה
          כפיה גופנית מודעת
          כניסה למצב בהתנהגות פסולה

    טעות במצב דברים   [לחץ כאן לטקסט מלא]
          טעות סבירה
          התנהגות שגרתית - לא העלה על דעתו קיומו של איסור
          הבחנה בין מעשה מסוכן למעשה שאיננו מסוכן
          התנהגות בהתאם לכללי ההלכה
          טעות שאינה סבירה - חוסר תשומת לב
          ספקות בדבר קיומו של איסור במעשה
          ספקות בדבר הכשרות המשפטית
          ידיעה על קיומו של רוב על פיו יש איסור במעשה
          ידיעה על קיומו של רוב על פיו אין איסור במעשה
          הבחנה בין טעות ב"עברת אם" לטעות בעברה שונה
          הבחנה בין טעות ולפיה אין עברה לטעות ולפיה העברה קלה יותר
          גדרי הטעות הסבירה
          1. התנהגות בהתאם לכללי ההלכה
          2. חריגה מכללי ההתנהגות מחמת בהילות
          3. חריגה מכללי ההתנהגות מחמת רצון לקיים מצווה
          טעות בסייגי הקטינות, אי שפיות הדעת והשכרות

    ביטול העבירה לאחר עשייתה; אי שפיות הדעת   [לחץ כאן לטקסט מלא]
          1.שמירת החוק אינה ערך עצמאי
          כיבוד הוראת חכמים הוא ערך עצמאי
          כיבוד הוראות המלך
          כיבוד תקנות הקהל
          חוקי הכנסת
          2.ה"שוטה" - הגדרה וסימני היכר
          שוטה לדבר אחד
          סיבת הפטור מאחריות פלילית המוענק לשוטה
          פיגור שכלי
          הרתעתו של החולה בנפשו או הלקוי בשכלו

    סייגים לאחריות פלילית: הגנה עצמית ו"צורך"  [לחץ כאן לטקסט מלא]
          בפעולה למניעת סכנת חיים
          בפעולה למניעה סכנה שאינה סכנת חיים
          העדר אפשרות אחרת
          שימוש בכוח מינימלי
          חובת הנסיגה
    טעות במצב המשפטי

    נטל ההוכחה בסייגים לאחריות הפלילית

    פרק א: המצב המשפטי בארץ
    פרק ב: המצב במשפט העברי
    סייגים שלפיהם אין עברה
    1. כללי
    2. כורח, העדר שליטה - אשת איש שנאנסה
    3. טעות במצב הדברים
    4. צידוק
    5. קטינות
    6. אי-שפיות, שכרות
    פרק ג. סייגים הפוטרים מעונש
    1. כללי
    2. כורח
    3. צידוק

לדף הראשי | HOME